הפונטיאק שלי שונאת גלידת וניל!

גלידת וניליום אחד התקבלה בחברת ג’נרל מוטורס תלונה משונה ביותר. לקוח אמריקאי התלונן על רכב הפונטיאק החדש שקנה.

“בכל ערב אחרי הארוחה המשפחתית, אני נוסע עם הפונטיאק לחנות הגלידות שבקצה השכונה, וקונה גלידה לקינוח הארוחה. בכל יום אני קונה גלידה אחרת. כאשר אני קונה גלידת שוקולד, או גלידת אגוזים, תות שדה או קרמל או כל סוג אחר של גלידה, האוטו מניע ואין לי בעיה. אולם, כאשר אני קונה גלידת וניל- ברגע שאני חוזר לרכב האוטו לא מניע. האם יכול להיות שהפונטיאק שלי שונאת גלידת וניל?”

מנהל פונטיאק חשב שהתלונה מוזרה ולכן לא התייחס לפנייה. אולם, לאחר שהלקוח הטריד את החברה שוב ושוב ואמר להם: “אינני יודע למה, אבל הפוטניאק שלי שונאת גלידת וניל”- החליט מנכ”ל החברה לשלוח מהנדס אל ביתו של המתלונן.

בכל ערב לאחר ארוחת הערב, יצאו שניהם בנסיעה לקנות גלידה.

ביום הראשון קנו גלידת אגוזים. וכשחזרו לרכב הוא הניע ללא בעיה. ביום השני קנו גלידת ערמונים, והרכב הניע גם כן. ביום השלישי קנו גלידת וניל. וראה זה פלא, הרכב סירב להניע.

המהנדס סירב כמובן להאמין שהפונטיאק אלרגית לגלידת וניל, והחליט להמשיך בבדיקתו.

הוא המשיך לנסוע באותה שעה יום יום , לאותה חנות, ורשם את זמן היציאה מהבית, זמן הנסיעה, הזמן שלקח לקנות את הגלידה וכו’. תוך זמן קצר הוא מצא את הפתרון.

גלידת הוניל, בשל היותה הגלידה הכי פופולרית- הייתה ממוקמת בכניסה לחנות, במיכל נפרד וזמן קנייתה היה קצר ביותר. נכנסת, לקחת, שילמת, יצאת. שאר הגלידות היו ממוקמות בצד האחורי של החנות, ובדרך כלל השתרך לידן תור קטן, כך שזמן הקניה היה ארוך יותר.

כעת נשאר לפתור רק את השאלה : למה כשזמן הקניה היה קצר הרכב לא הניע?

חיש קל עלה המהנדס על הפתרון. הבעיה הייתה בסתימת אדים. כאשר לקח יותר זמן לקנות גלידה, המנוע היה מספיק להתקרר, וסתימת האדים הייתה נפתחת. כאשר הלקוח קנה גלידת וניל, בגלל הזמן הקצר לחזרה לרכב, המנוע לא הספיק להתקרר, סתימת האדים לא הספיקה להשתחרר, והרכב לא הניע.

בעקבות בדיקתו שונתה מערכת הדלק ברכבי פונטיאק. והרכב הפסיק להיות אלרגי לגלידת וניל.

המנהל החכם של ג’נרל מוטורס הבין, כי לא ייתכן שהפונטיאק באמת שונא גלידת וניל, וניסה לבדוק מה קורה בשטח, מהי הבעיה האמיתית, שבגללה הרכב אינו עובד.

מגייסי משאבים רבים פונים אליי ואומרים לי: “איך זה שלא הולך לי בגיוס הכספים?”; “איך זה שבן אדם X שפעילותו פחותה בהרבה ממני- מצליח לגייס כספים רבים ורק אני תקוע?”; “אני עושה את כל הדברים שניתן לעשות, ובכל אופן לא מצליח לגייס כסף. איך זה יכול להיות?” וכו’ וכו’.

בדרך כלל, במצבים כאלו, כבר באבחון שטחי שאני עורכת, אני מגלה שישנו דפוס התנהגות מסוים לפיו פועל מגייס הכספים, שאינו מוכיח את עצמו בשטח, אך עדיין נותר דפוס ההתנהגות.

קשה לנו לשנות הרגלים, קשה לנו לשנות דפוסי התנהגות, אבל בעולם הפילנתרופי בו אנו חיים עלינו לזכור את מודל דב”ש, שטוב לכל אדם באשר הוא עוסק:

ד– דע מה אתה רוצה.

ב– בדוק מה אתה מקבל/

ש– שנה את מה שאתה עושה, עד שתשיג את מה שאתה רוצה.

אלו הם שלושה שלבים הכרחיים לכל מי שרוצה להגדיל את הכנסותיו, ולמנף את מקורות המימון שלו:

ד– דע מה אתה רוצה. מגייס הכספים רוצה תרומות, והרבה. לשם כך עליו לנקוט בפעולות מסוימות.

ב– בדוק מה אתה מקבל. מגייס הכספים צריך לבדוק מהן הציפיות שלו, והאם הוא עומד ביעדים אותם הגדיר לעצמו (במידה והגדיר, אבל על כך נדבר בפעם אחרת).

ש– שנה את מה שאתה עושה, עד שתשיג את מה שאתה רוצה- במידה ו”לא כל כך הולך כפי שרוצים”- על מגייס הכספים לשנות את דפוס ההתנהגות אותו סיגל, את הגישה, את הדרך, את הטכניקות, את השיטה, כדי שיצליח לגייס כספים בצורה הנכונה והמקצועית.

הפונטיאק באמת לא שונאת את גלידת הווניל. המהנדס בדק את מקור הבעיה- והתקלה תוקנה. התורם באמת אוהב את פעילות העמותה. מגייס הכספים צריך לבדוק את מקור החסם לאי קבלת התרומה- ולהצליח בגדול!

תגובות

comments

פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *