“הכי פולניה שיכולה להיות…”

Group of business people forming a big shape of money symbols

 

השבוע קבלתי את המחמאה הטובה ביותר עבורי, כיועצת וכמלווה ארגונים ועמותות בנושאי גיוס תרומות ופיתוח משאבים.

אחד מלקוחותיי- מנכ”ל עמותה רצינית, אשר עושה לילות כימים בפעילות חברתית ייחודית בעמותתו, ערך אירוע ייחודי לקהל המונים. האירוע היה מרשים בכל קנה מידה: בהזמנות, בעיצוב, ובתוכנית המיוחדת שכללה מרצים גבוהים משכמם ומעלה מחד, ואנשי שטח החיים את הצורך בפעילות באופן שוטף מאידך.

האירוע בא במטרה להביא את מודעות קהל היעד לפעילות חדשנית של העמותה- פעילות שאמורה לרגש כל משתתף באשר הוא.

מנכ”ל העמותה סיפר לי על התכונה לקראת האירוע, על האנשים הרבים שהולכים להשתתף בו, ועל היות הערב קטליזטור לפעילות המרגשת הנוספת בארגונו.

לשאלתי, האם הוא הולך לגבות תשלום מהמשתתפים? נעניתי בשלילה.
לא הרפיתי, ושאלתי אותו: “כמה עולה לך האירוע? ”
בנקודה זו הוא עצר ואמר: “אינני יודע את העלות הכוללת. אני כן יודע שמודעת הפרסומת היום בעיתון עלתה לי 15,000 ₪.”

– ומאיפה תממן אותה?

– אני לא יודע, אבל מה זה משנה. את מתארת לעצמך עד כמה מיוחד יהיה האירוע?

– אז אולי כדאי שאחד מן הדוברים יעלה על נס את פעילות הקודש שלך, ידגיש עד כמה היא דורשת עלויות גבוהות ויבקש מהקהל להשתתף בהוצאות?

– לא, אני מתבייש לגייס כסף באירוע שכזה. אינני רוצה להתבזות…

לאחר ניסיונות שכנוע רבים, והסברים מדוע הוא חייב לגייס כסף דווקא בעת אירוע, דווקא בזמן שהקהל נרגש, ודווקא ברגעים של התלהבות- פנה אליי המנכ”ל ואמר לי:

– את יודעת מה? את הכי פולניה שיכולה להיות בעולם…

– מה??????

– כן, את כל הזמן חושבת איך אפשר ‘להוציא כסף’ מהאירוע שלי… וזה ‘הכי פולניה’ שיכול להיות…

כולנו יודעים, שלומר למישהי שהיא ‘פולניה’- זו מחמאה מפוקפקת,
אך הפעם, חשבתי לעצמי, זו המחמאה הטובה ביותר עבורי!!!!
נכון שאני באמת ‘הכי פולניה שיכולה להיות בעולם’, כי שורשיי נטועים היטב בהוויה הפולנית העסיסית, אך נכון עוד יותר לכנות אותי: “הכי פולניה”, כי מתוקף תפקידי אני עומדת על כך שיש לגייס משאבים בזמן אמת, בעוד ההתרגשות, וההתלהבות בשיאם.

כל מוכר יודע, שפרסום מוצר או שירות- טובים ככל שיהיו- לא יוביל למכירה, אם לא תהיה “הנעה לפעולה” בתהליך הפרסומי, אם לא יינתן מספר טלפון, שם של חנות או אפשרות לקשר עם המוכר או מציע השירות.
התרמה היא בעצם תהליך של “מכירה”. אנו “מוכרים” לתורמים הפוטנציאליים את הפעילות החשובה של העמותה, את ההתלהבות ואת השותפות בעשייה הברוכה. אולם, בהתרמה כמו במכירה- אם אין “הנעה לפעולה”- לא תתבצע התרמה.

אירוע מרשים ככל שיהיה, מלהיב, מרגש וסוחט דמעות- לא יוביל לתרומה, אם מארגניו לא יבקשו תמיכה בפעילות חשובה זו ולא יאפשרו את אפשרות ההתרמה באותו ערב.

התלהבות, התרגשות וחיבור- מתפוגגים מהר מאד במרוץ החיים, ואם לא ינצלו אותם עד תום במהלך האירוע- הבית, המשפחה, הילדים וטרדות החיים- יאפילו עליהם מהר מאד.

אין כאן גם כל עניין של “ביזיון”, משום שכל בר דעת מבין כי ללא ה”קמח” לא תהא “תורה”, וללא תמיכה כספית- לא תוכל להתקיים כל פעילות.

אז כן, אני הכי פולניה שיש בעולם, ומתוקף זה ממליצה גם לכם: ערכתם אירוע? בצעתם ‘יום חשיפה’? אין מה לחשוש. אפשר וחשוב לגייס תרומות, בעוד המשתתפים מתרגשים, מעריכים ומתחברים. ולא, אינכם מתבזים כלל. אתם רק מבצעים את המוטל עליכם, כדי שתוכלו לממש את הפעילות, שמרגשת כל כך את קהל היעד באירוע.

תגובות

comments

פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות על “הכי פולניה שיכולה להיות…”

  1. מאת חיה‏:

    האם זה נכון גם בערב שלא מתמקד בפעילות העמותה אלא בתכנים שלה? למשל גוף שמארגן שיעורי תורה, אז בערב זשל סיום הש”ס לאחד השיעורים. לדוג.
    כמו”כ האם אפשר לקבל במייל גם את הכתבות שלך בהמודיע?

    • מאת מנהל האתר‏:

      שלום חיה.
      על פי שיטת “מיליון או דולר” – ניתן לנצל כל אירוע בארגונים השונים-
      כדי לגייס משאבים נוספים.
      כמובן, יש לעשות זאת בצורה חכמה ומקצועית- ולשם כך אנו כאן.
      בהצלחה רבה,
      שרה

  2. מאת יעל‏:

    חחח 🙂
    צודקת לגמרי!
    אז הוא השתכנע וניצל את החיבור, באירוע, לאיסוף תרומות?
    מקווה שכן, כי אותי שיכנעת.