מה מרגיש זאב בודד?

זאב בודד

מה מרגיש זאב בודד במערכה על גיוס משאבים?

 

יצחק הינו מנהל פיתוח המשאבים בעמותה המעניקה סיוע לנוער בסיכון בארץ. יצחק נכנס לתפקידו לפני שלוש שנים. הוא עובד קשה מאד במספר תחומי גיוס, אך חש שהוא עובד לבד וכי אין לו תמיכה ממנהליו. “פעמים שהבאתי תורם פוטנציאלי לארגון, אך המנכ”ל לא הבין מדוע אני דורש שגם הוא אישית ידבר עם התורם ויכבד אותו בנוכחותו”- טוען יצחק ומוסיף: ” המנכ”ל אומר לי באופן תמידי: ‘זהו תפקידך. טפל בו לבד, אני עסוק בדברים אחרים’, תוך הערה שאינו מונע ממני כל סכום שעלי להוציא, למרות שאינו רואה תוצאות מיידיות, אך חלוקת התפקידים מבחינתו היא ברורה, ושרק עלי מוטלת מלאכת גיוס המשאבים הכספיים”.

ליצחק קשה מאד. יצחק חש כמו זאב בודד במערכה על גיוס המשאבים, ושהוא חייב את תמיכת אנשי הצמרת בארגון להובלת מהלכים חיוניים. תסכולו של יצחק נובע מכך שמנהליו אינם מבינים שגם הם חייבים להשתתף במלחמת הקיום הזו של הארגון.

הבעיה היא שיצחק איננו הזאב הבודד היחיד במגזר השלישי. בארגונים רבים חשים מנהלי פיתוח המשאבים כזאבים בודדים במערכה, ולכן כל ארגון המעוניין בהכנסות נוספות צריך להכריע באיזו צורה, באיזה מודל של פיתוח משאבים הוא רוצה לפעול כדי למקסם את ההכנסות.

בנוגע לגיוס משאבים לארגונים קיימות מספר אפשרויות:

1. ארגון ללא מערך גיוס- קיימים ארגונים שמתנהלים ללא תוכנית עבודה מסודרת לגיוס תרומות: איכשהו מגיעים תקציבים, איכשהו “נעשה נס”, איכשהו מגיעים חלק מהסכומים הנדרשים מן הגורן ומן היקב. לארגון הפועל ללא מערך מקצועי של פיתוח משאבים אורבת סכנה ממשית להמשך קיומו, בעיקר במידה ותקציבו אינו נשען על תמיכה רצינית ממשרדי הממשלה או על תמיכת תורם כבד, ששולף את ארנקו בכל עת.

2. ארגון ממוקד מגייס- רבים הם הארגונים השייכים לקטגוריה זו. מדובר כאן בארגון הנסמך על מגייס כספים חיצוני שיש לו משרה, יש לו תקציב פעילות ושסומכים עליו שהוא יביא את “הסחורה” לארגון, ויגייס את התקציבים הנדרשים.  עם זאת מגייס הכספים עושה לבדו את כל הפעולות, ומחלקתו אינה מסונכרנת עם המערכות הנוספות שבארגון.

בארגונים רבים המשתייכים לקטגוריה זו, משכורת המגייס תלויה באחוזים מתוך הסכום שגויס, כך שמצד אחד הנהלת הארגון חשה כי היא אינה “מוציאה כספים” לשווא, אלא פועלת  בשיטת: “הבאת- הרווחת”. “לא הבאת- לא הרווחת”. מצד שני, קיימות כאן בעיה אתית כלפי התורם או מקור התרומה, ובעיה חוקית בדרך הוצאת הכספים הניתנים באחוזים עבור המגייס.

3. ארגון מגייס (DNA)- זהו המצב הרצוי ביותר עבור כל ארגון. כשמדברים על “ארגון  מגייס”- מתכוונים לארגון שנושם פיתוח משאבים, ושהדבר כמעט טבוע בדי.אן.איי שלו, הווי אומר שבארגון כזה כולם מבינים מהו פיתוח משאבים, כולם חשים את גודל האחריות והחשיבות שבפעילות זו, וכולם נרתמים על מנת לסייע לגייס משאבים לארגון. כמובן, אין זה אומר שכל אחד נפגש בעצמו עם תורמים או עם נציגי קרנות, אך בפועל, כולם מסייעים למערך הזה ומבינים את חשיבותו.

מנהלת פיתוח משאבים של ארגון ידוע אותו הקימה דמות ציבורית חשובה, ספרה לי בכאב, שלאחר שפעלה רבות כדי להביא אשה אמידה מאד בעלת פוטנציאל עצום לתרומה עבור הארגון- התקשרה אליה יום אחד אותה גברת, וספרה לה שהיא נחתה בארץ וברצונה להגיע מחר לארגון ולראות את פעילותו במו עיניה. אותה מנהלת פיתוח המשאבים פנתה לכמה מראשי המחלקות, ובקשה מהן להכין לה לאותו היום תקציר פעילות שנתית שנערכה עד כה במחלקותיהן, כדי שהיא תוכל לדעת את סך הנתונים, וביותר- כדי להגיש לתורמת הפוטנציאלית חוברת מסודרת עם נתונים מעודכנים.

אולם התגובות בהן נתקלה הדהימו אותה: “אינני יכול להכין מהרגע להרגע”, “יש לי התחייבויות קודמות”, “לא יקרה כלום אם לתורמת לא תהיה ערכה כזו”, וכו’- אלו היו מקצת התגובות שקבלה.

כשפנתה מנהלת פיתוח המשאבים למנכ”ל הארגון לבקש את סיועו בנושא, השיב לה המנכ”ל, כי הוא מבין את הצורך המיידי, אך איננו יכול לעשות דבר בנידון, כי אין זה מתפקידם של מנהלי המחלקות להתעסק גם עם ביקורי תורמים…

בביקור ביום למחרת, שנשא בחובו מלכתחילה פוטנציאל עצום לתרומה, שאלה התורמת הייעודית מספר שאלות הנוגעות לפעילות המחלקות בשנה האחרונה. היא הסבה את תשומת לב מנהלת פיתוח המשאבים, כי בכל הארגונים בהם בקרה באותו היום- ניתן לה מידע מפורט, וחבל שאיננה מקבלת זאת גם מארגונם.

בארגון מגייס- לא יקרה דבר כזה לעולם. כל אחד מהעובדים במערכת יודע כי בכל רגע נתון הוא עצמו מחויב לסיוע בנושא גיוס המשאבים, ומעניק את יכולותיו בתחומו המקצועי למען מטרה נעלה זו. כמו כן, העובדים עצמם ירוויחו מעצם פיתוח המשאבים בארגון, באם התהליך ייעשה בעבודת צוות משותפת, כי כך יוכלו לממש את חזונם המקצועי בארגון.

על כן, חשוב להדגיש כי אין לאפשר מציאות של “זאב בודד” במערכה על גיוס המשאבים, אלא לראות בפיתוח משאבים פרויקט חשוב ככל אחד מהפרויקטים האחרים של הארגון. ולשם כך, צריך לתת לפרויקט זה מקום ותקציב, ולהכיר בחשיבותו לא פחות מאשר הפעילות החברתית, החינוכית או השירותית שהארגון מציע. ברור גם, שגיוס המשאבים צריך לקיים ממשקים ברורים וטובים עם שאר הפעילויות בארגון, למשל: הנה”ח, הדוברות, יחסי הציבור וכל פעילות אחרת הקשורה בפָּנים של הארגון החוצה.

תגובות

comments

פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *